ובעזרת השם זכינו למצוא את התנאי שיהיה מתיר את המותר, מבטיח לאסור את האסור (במידה והיה), וכך במקרה של השימוש בנוסחת חיים לענ"ד במאה אחוז מבטיח שימוש כשר בדברים גם כאשר אדם לא יודע על מה מדובר. לא תמיד נוסך של תנאי מקדים מועיל במלואו העניין שבו עסוקים, אבל יש מקרים ספציפיים כמו שלנו שהוא בהחלט שולט על הכל ממש במאה אחוז מאל"ף ועד תי"ו.
(ויש מקרים אחרים, שתנאי מקדים שולט פחות אבל בכל זאת עוזר. ויש מקרים בהם תנאי מקדים לא עוזר. ונביא על כך דוגמאות).
מה הוא התנאי המנצח? ומתי זה מועיל?
אז מה הוא התנאי הזה כל כך חזק ומועיל?! ומה הוא ה"מקרה ספציפי" הזה או מקרים אחרים? - את התנאי עצמו כבר ראינו למעלה: (בקיצור הנוסח נאמר) בתנאי שנוסחה זאת גם לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה, אני מקבל אותה.
אבל איך הוא יסגור את כל הפינות? וביחוד שלעבודה זרה תנאי לא מועיל. וזה איסור כל כך חמור!
לדעתנו זה תלוי בסוג של המעשה (לרבות פעולה רוחנית) ששמים עליו את התנאי. והעיקר תלוי בדרך של עשיית המעשה וביחוד בדרך להתחלתו. וכן כדי להימנע מחשש של חס וחלילה לעבור על איסור של עובד עבודה זרה או מודה לעבודה זרה שהיא אמת, יש עניין כי תנאי יהיה מקדים.
מובן שאין בנוסחה שום עבודה זרה. אלא חייבים כזה מנגנון ההגנה הילכתי שיהיה מבטיח שלא תהיה תקלה גם למי שלא מכיר לא את הנוסחה ולא את היצרן שלה ולא את הבעלים.
אבל אמרנו לפני רגע שלעבודה זרה תנאי לא מועיל. אז איך יעיל? אלא יש להגיד שלאחר המעשה של עבודה זרה תנאי לא מועיל. אבל אם למצוא תנאי שיהיה מעקב את התחלתה ומילא את עשייתה, אז הוא בוודאי מועיל. ויש מקרים מסוימים כאשר ניתן להציב את התנאי שמאפשר להבטיח שעבודה זרה או הודעה לה פשוט לא תתחיל ומילא לא תהיה. ואז גם לא תהיה שאלה איך הוא יעיל במקרה של עבודה זרה. כדי להסביר מתי תנאי יכול להיות מעקב את תחילת העברה, נביא על כך 3 דוגמאות
3 דוגמאות לכך מתי התנאי במאה אחוז מועיל ומתי לא כל כך ומתי בכלל לא
דוגמה ראשונה: אדם זקוק לחיבור לאנרגיה מרפאה. וכל החיבור לאנרגיה עושים רק על ידי אמירה שמתחברים לאותה אנרגיה. אבל לא יודעים בוודאות מאיפה היא באה ומה יש בה. (אבל כאמור הוא זקוק לזה, כגון לצורך רפואה או שלום בית או לימוד מצליח, ויודע כי זה עוזר, ולכן מעוניין בכך).
האדם אומר:
בתנאי שהיא לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה אני מתחבר לאנרגיה זאת.
אז היות וחיבור לאנרגיה במקרה ההוא נעשה רק על ידי הדיבור (ולא על ידי כל פעולה נוספת גשמית או רוחנית, שיכולה להיות אסורה). היינו החיבור הוא על ידי מילים וגם התנאי הוא גם כן במילים מקדימים שבתוך אותו משפט. וגם כאמור אין לצורך אותו חיבור שום פעולות נוספות חוץ לאותו דיבור. וגם אם עושים בנוסף כל פעולה אז רק כזאת שאין בה חשש. כגון לוחצים בכפתור לאישור הדיבור. אבל לא עושים שום פעולה נוספת ואפילו לא אומרים שום דיבור נוסף שיש בו איסור כלשהו. היינו יש כאן או אמירה בלבד על חיבור לאנרגיה על תנאי מקדים. או אמירה כזאת עם לחיצה בכפתור לאישור האמירה. ואין כל פעולה אחרת אסורה.
לדעתנו במקרה כזה תנאי כזה מועיל להגנה במאה אחוז. וכל שכן כאשר אדם אומר: בתנאי שזה לא אסור ומותר לי לפי התורה אני מקבל נוסחה זאת. כגון את נוסחת חיים.
דוגמה שנית: גם עושים חיבור לאנרגיה אבל יש שם גם גורו או פסל. אדם הולך לפגישה ראשונה. קצת חושש. אבל זקוק לריפוי, להקלה על הנפש. שמע שעושים שם מדיטציה שעוזרת. אז אדם אומר: אני לא יודע מה יגידו לי לעשות בפגישה עם גורו. לכן אני עושה מראש תנאי. אם יגידו לי לעשות משהו שאסור לי לפי תורה כמו להשתחוות לפסל ובתמורה לקבל אנרגיה מגורו שמקרין אנרגיה, אז אני גם אם (חס וחלילה) אשתחווה למראית עין כדי להיות כמו כולם בקבוצה (ברור כי לעשות כך זה טפשות מוחלטת ואסור כמובן), בכל זאת אני לא מקבל את האנרגיה מאותו גורו כדי לא להנות מעבודה זרה. ואחרי זה אדם ההוא מיסכן, מפחד לא להיות בולט וחס וחלילה כן משתחווה לאותו פסל. וגורו בתמורה מקרין אליו אנרגיה.
אז את אנרגיה מאותו גורו בגלל התנאי שמוצב, אדם ההוא כנראה לא יקבל או יקבל הרבה פחות (וגם כנראה שלא יהיה על זה חייב). וכל כך למה? - כי תנאי במילים על אי קבלת האנרגיה (רוחנית) כנראה ישלול או לפחות יעזור לו לעצור את קבלת האנרגיה הרוחנית הלא רצויה הזאת. אבל במקרה זה תנאי ההוא לא עוצר את זה שהפעולה (פיזית) אסורה. אפילו אם תשאר אולי הרבה פחות רושם (כי הוא בכל זאת לא נהנה מעבודה זרה) אבל בהחלט אסורה. ויכול להיות כי מבחינה מסיימת בנפשו הוא פוגע ובאיסור של תורה להשתחוות לעבודה זרה הוא עובר. (אבל לענ"ד יהיה במקרה זה כאנוס כי אם לא היה מפחד להיות יוצא מן הכלל בוודאי לא היה משתחווה, וידוע כי לחץ חברתי ופחד ללכת נגד חברים בהרבה מקרים הרבה יותר חזק מכול איום. ואולי יש אפילו להגיד שאדם במקרה כזה נעשה בעניין זה כלא שפוי).
דוגמה שלישית: אם אדם יגיד: אני נהנה מאנרגיה של דלק רק אם היא לא מזיקה לי. ואחרי זה שותה בקבוק של דלק!! מובן שאותו תנאי (שהיה במאה אחוז מועיל במקרה ראשון ודי משמעותי מועיל במקרה השני) כאן בכלל או כמעט בכלל לא מועיל.
איך תנאי יכול לעזור מאיסור של עבודה זרה כאשר לעבודה זרה תנאי לא מועיל
תנאי זה דבר מעולה, אבל אפשר להקשות ולהגיד, כי הרי על עשיית עבודה זרה תנאי לא מועיל. ואם כן, איך התנאי הזה יעיל מחשש של עבודה זרה? ועוד "כל שכן" ביחס לדוגמה ראשונה הנ"ל? כלומר למה זה כול שכן מועיל לכשרות כאשר אומרים "בתנאי שהיא לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה, אני מקבל/ת את נוסחת חיים הזאת (ומובאים פרטיה)"?
קל וחומר מובן כאן לכאורה, כי כאשר מדובר על חיבור לאנרגיה, אם להניח, שידוע למומחה, שאותה אנרגיה באה מעבודה זרה אז יוצא כי (חס וחלילה) אדם (ללא ידיעה ודאית על איסור) אומר כביכול "בתנאי שזה מותר לי לפי תורה אני מתחבר לאנרגיה זאת" (שהיא אסורה). ואז אולי יש מקום לטענה כי הוא (ללא ידיעה אבל) אולי סותר את אצמו. (אבל נדגיש כי אפילו אם נראה שהוא אולי סותר את עצמו, מילא במקרה כזה תנאי מועיל, כי במקרה האמור אם אנרגיה אמורה אסורה אז בגלל התנאי המקדים הוא בכלל לא מתחיל להתחבר אליה ולכן לא מתחבר. ולכן אין פה מצב שלעבודה זרה תנאי לא מועיל. כי כאמור מתי תנאי זה לא מועיל? - כאשר חס וחלילה אדם עבד אותה בפועל, אז תנאי לא מועיל. ומתאי דיבור לא מועיל? כאשר השתחווה או הודה לעבודה זרה וחזר בו ואפילו תוך כדי דיבור ביטל את פעולתו או הודעתו, זה לא מועיל (כמובן לא מועיל בעניין של זה שכבר עבר עברה ולעניין של עונש, אבל לעניין של תיקון החטא בוודאי אי אפשר להשוות בין עמד בשלו לבין ביטל). אבל כל זה לא מועיל רק כי כבר עבר עברה. דבר אחר הוא לגמרי אם אפילו לא התחיל לעבוד או להודות. כי תנאי שעומד לפני התחלה ולמעשה עוצר אותה, בוודאי שהוא מועיל. כי בתוצאה מתנאי זה הוא פשוט לא התחיל לעבור עברה.
(ואולי יש להדגיש כי בעניין של חס וחלילה לעבוד זרה לכאורה תנאי לא מעיל. אבל לעניין לא להנות מרוחניות שלה שלא נמשכת על ידי עצם עשייתה אלא כ"פרס" נוסף על עשייתה תנאי כן מועיל לכאורה, ולכן אפילו עבר עברה, הנזק הרוחני מזה שעבד הוא יהיה פחות)).
וקל וחומר כאשר להבדיל מכל עבודה זרה אדם מתנה את ההתחלה של קבלת הנוסחה, שאף אחד לא טוען עליה שהיא עבודה זרה, אלא מדובר אך ורק על דרך להשמר מלעבור עברה.
במה הוא קל וחומר כאן? בעניין השוני לפי הלכה. ידועה על הבדל בין לחש של עובד ע"ז (בוודאי) ורק שלא יודעים עליו שבוודאות משתמש בשם ע"ז בלחש זה, ולכן מתירים כדי להתרפאות במצב סכנה, לבין לחש של כומר של ע"ז שבוודאי משתמש בשמה ולכן אסור. היינו גם הלחש של עובד עבודה זרה בוודאי מותר לשימוש בשעת סכנה ובלבד שלא יהיה ידועה בוודאות שמשתמש בשם עבודה זרה. להבדיל, על אחד כמה וכמה יש להתיר דבר כאשר הוא כגון נוסחת חיים נרשמה על ידי יראה שמים בלבד! שאפילו לא חשוד לעבודה זרה. (לאידך היה אפשר לטעון כי דווקא כאשר לא יודעים את התוכן זה עלול להיות יותר חמור, כי אם הודה לעבודה זרה וחזר תוך כדי דיבור, במקרה זה תוך כדי דיבור לא מועיל. לכן אם חס וחלילה היה כתוב בנוסחה שמודה לעבודה זרה, זה יותר חמור מהחיבור לאנרגיה על תנאי. אבל לא כן במקרה שלנו, כי תנאי לקבלת הנוסחה הוא מקדים. ולכן אם היה בה כל איסור הכי חמור ואפילו הודעה לעבודה זרה אז היות בגלל שיש תנאי מקדים היה יוצא שהיות ואם אסור או אפילו לא מותר אז לא קיבל כלום. ואם לא קיבל אז מילא לא עבר על כל איסור.
מסקנה (לעניין זה): גם כאשר לאחר המעשה של עבודה זרה יש מקום להגיד כי עבודה זרה תנאי לא מועיל. לא כן הוא בעניינו, כי תנאי במקרה שלנו מועיל לכך שאם נוסחה לא בגדר של "לא אסורה וגם מותרת לו לפי התורה" אז הוא פשוט לא מתחיל לקבל אותה. כגון אם (חס וחלילה) היה כתוב בנוסחה שהוא פונה לעבודה זרה, אז היא הייתה בהפך של "לא אסורה וגם מותרת לו לפי התורה" ולכן דרך ממילא הוא כאמור פשוט לא היה מתחיל לקבל אותה ולכן דרך ממילא גם לא היה מתחיל לעבור על האיסור של עבודה זרה. ולכן תנאי במקרה זה כן מועיל במלואו!
(ואם תרצה להגיד כי בכלל אסור או לפחות לא ראוי לקבל את מה שלא יודעים, ולפחות בשיטה רוחנית. אז יש להגיד, כי היה נכון הדבר, אם לא היה כאן תנאי מקדים שגם נותן למעשה הכשר הכי חזק שמותנה בתנאי של כשרות לפי התורה וגם מגן במאה אחוז. אבל היות ויש תנאי מקדים כזה, שבמקרה זה ספציפי הוא כן גם נותן הכשר כאשר זה לא אסור וגם מותר וגם מגן במלואה מעולה אסורה. אז לא יהיה שימוש בנוסחה זאת עם תנאי מקדים זה פחות טוב משימוש בכל מאכל ומשתה (שגם כמעט ואף אחד לא מבין איך זה עובד) עם הכשר הכי טוב. או משימוש בכל שיטה רוחנית או רפואית שלא יודעים איך זה עובד וסמכים על ההכשר)).
נמוקים נוספים לגבי מקרה שלנו
נביא עוד דוגמה ונימוק למה ניראה לנו שהקבלה של הנוסחת חיים האמורה יכולה להיות מותרת לפי הרישיון המצורף, גם בלי לדעת את התוכן של הנוסחה.
אדם חותם הסכם הלווה בריבית (ללא היתר עסקה) ומתנא תנאי כי במידה ואסור לשלם ריבית לפי הסכם זה הוא ייתן אותו במתנה. מובן שתנאי כזה לא מועיל כל כך (אם בכלל) כדי לא לעבור על הריבית.
אבל אם באותו הסכם בדיוק על אותו סכום של ריבית כתוב כי במידה ואסור לשלם ריבית לפי התורה, אז הסכם בוטל מעיקרו. במקרה זה מובן כי זה מועיל ואין לו שום עברה.
כי אם מותנה בתוך הסכם תנאי, שבמידה ויש בו חלק אסור אז הוא בוטל מעיקרו, אז אם יש בו חלק אסור אז גם אם חתמו כאילו לא חתמו כלום.
כן הוא גם במקרה שלנו (נוסחת חיים לא גורמת לאדם לעבור על איסור ריבית או לעשות כל דבר שלא יהיה בגדר "לא אסור וגם מותר לפי תורה לעושה אותו", אבל אם הייתה גורמת אז היה) תנאי מועיל כי קבלת הנוסחה לא הייתה נעשית ואפילו לא הייתה מתחילה אם היא לא לפי גדר של "לא אסור וגם מותר" למקבל אותה. כי (על ידי אמירה של מקבל הנוסחה: אני מקבל על עצמי את האמור בסעיפים 1. ו-2 הנ"ל) יוצא שאדם אומר: בתנאי שהיא לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה, אני מקבל את הנוסחה זאת. לכן אם קבלת הנוסחה הייתה מביאה אותו ללא מותר לו אז היה יוצא כי הוא פשוט לא מקבל אותה. ולכן זה לא כמו להבדיל תנאי על עבודה זרה שהתנה ואחר כך עבר כי עבד. אלא זה תנאי שמועיל כדי אפילו לא להתחיל (ולכן מובן כי גם לא לעשות) את כל דבר שלא בגדר "לא אסור וגם מותר לפי התורה" למתחיל לעשות אותו, ובכלל זה גם לא לעבוד עבודה זרה וגם לא לעשות שום דבר אסור אחר.
וכל שכן אין חשש לקבל את הנוסחה זאת (עם התנאי הזה) כאשר המקבל אותה לא רק שלא יודע בוודאות שחס וחלילה יש כאן עבודה זרה, אלא להפך, נרשמה נוסחה על ידי מי שיראה שמיים וגם מוצהר על ידי יצרן והבעלים, כי אין בכך עבודה זרה.
ריכוז הדברים לפני הסיכום
- היות וכול מה שניפעל, ניפעל רק על ידי דיבור ובתוך דיבור יש תנאי מקדים, אין חשש לעניין של חס וחלילה להנות מעבודה זרה. כי גם אם תנאי לא היה מועיל במלואו כאשר עובדים עבודה זרה בפועל, אין כאן מקרה כזה. כי כאן תנאי מקדים ובמקרה של איסור גם מעקב ולא רק את הפעולה אלא גם את ההתחלת הפעולה. ולכן אם חס וחלילה שימוש בה היה אסור לו, אז שימוש זה פשוט לא היה מתחיל.
- לא ידועה לנו מגמרה עבודה זרה או בסיס לה שהיא בכך שמקבלים נוסחת חיים, וברור כי אין בדרך קבלתה אפילו אחת מארבע דרכים של עבודה שיהיו אסורים לגבי כל עבודה זרה.
- לא ידועים לנו מהלכות עבודה זרה מקרים כאשר עובדים עבודה זרה על ידי לחיצת כפתור (וגם אם היה מתברר כי יש כעת עבודה זרה בכזה דבר לא היו מבטלים כפתורים או אוסרים את הפעולה של ללחוץ בכפתורים כי ביטול או איסור כזה דומה היה ל"לאבד את ברואיו בשביל כמה טיפשים").
- בעלים ויצרן מצהירים כי אין בכך עבודה זרה, ואם חס וחלילה היו יכולים לייצר עבודה זרה חדשה (בלי להגיד שזה אפשר), בהצהרה בכתב היו לכאורה מבטלים אותה בכך שאמרו שאין זה עבודה זרה.
- לכאורה לא ניתן להמציא עבודה זרה חדשה שאין בה מקור ממה שידוע לנו מגמרה על עבודה זרה.
- גם אם היה חס וחלילה כתוב בנוסחת חיים "מודה בעבודה זרה" או "מאמין בעבודה זרה", וכידוע לא ניתן לחזור על כך גם תוך כדי דיבור. ולכן אם היה קודם מקבל נוסחה ואחר כך מתנה את זה בתנאי שזה כשר, היה מקום לחשש שתנאי לא מכסה את המקרה של חס וחלילה מודה בעבודה זרה שהיא אמת (מובן שזה לא היה כמו להודות בידיעה אבל גם מובן שהיה חמור). אבל כאשר מקבלים נוסחת חיים לפי רישיון כפי שהוא לפי צורתו הנ"ל, אין מקום לחשוש לזה, כי תנאי לקבלת הנוסחה הוא מקדים את תחילת קבלתה ולכן אין חשש לקבל אותה אם יש בה תוכן שמביא כדי לעשות איסור. ולכן ממילא אין חשש לעשות באמצעותה דבר אסור.
- אין בשימוש בנוסחה הסתמכות לכוח עליון שהוא לא השם אחד. והרינו להבהיר כאן לכל המשתמש באופן רישמי, שנוסחת חיים זה כמו תוכנה, שפשוט כתובים בתוכה דברים מועילים להרמוניה, בריאות, אושר ובמידת הצורך גם לרפואה. כגון דרכי חיבור של כל המעשה החיובי (או ניטרלי) לאנרגיה חיובית הכי מתאימה לכל אותו מעשה שבהתאם וכל אדם שבהתאם. היינו יש כאן מכשיר ותוכנה מוצהרים וכמובן מכשיר ותוכנה גם הכי מוצלחים הם לא נחשבים על ידי אדם משכיל לכוח עליון שהוא לא השם אחד.
- אין בשימוש בנוסחת חיים לא דרכי אמורי ואפילו לא דומה לדרכי אמורי. כי דרכי אמורי זה הנהגה של אמורי שלא ניתנת להסבר הגיוני.
(היינו אם עשה מעשה של אמורי בתור סגולה זה בגדר של דרכי אמורי. אבל אם למעשה זה יש כבר הסבר הגיוני מדעי והוא עושה אותו בגלל שמדע אומר כך זה כבר לא דרכי אמורי.
ולהבדיל אם עשה מעשה שאין לו הסבר הגיוני במדע אבל הוא מסוגלות של התורה זה לא מעשה אמורי. כך אם להבדיל לא יודע איך פועלים תפילין או מזוזה או צדקה, אבל יודע שזה לא רק (וקודם כל) מצוות השם ית' אלא גם עוזר להיות בריא וגם במידת הצורך מציל. אז גם אם הוא עושה זאת לא רק לשם מצווה או אפילו בכלל לא לשם מצווה. אלא שם מזוזה רק לשם הצלה או נותן צדקה רק בתור סגולה לשם רפואה ולא לשם מצווה (זה חבל אבל) אין בכך דרכי אמורי כלל וכלל).
ונוסחת חיים כשמה כן הוא היא נוסחה היינו דבר שכתוב לפי הגיון על בסיס תורה ומדע, ולכן מובן שמלהתחילה אין מקום להגיד שזה סגולה שלא ניתנת להסבר הגיוני.
וגם (אפילו כבר אין בהוספה הזאת צורך) כדי לא לחשוש לדרכי אמורי, הרי לא ידוע לנו מגמרה שהייתה לאמורי נוסחת חיים.
- תנאי מקדים במקרה ספציפי זה (כל הקבלה של נוסחת חיים היא על ידי דיבור כולל בתוכו תנאי מקדים) יעיל לא רק בעניין של מניעה של לעבוד עבודה זרה או להודות לה או להנות ממנה, אלא גם למניעה של עשיית כל דבר אסור על ידי נוסחת חיים כי נאמר "בתנאי שהיא לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה" וזה תנאי על כל דבר לכן אין חשש להגיע לכל עברה על ידי קבלתה.
- ומי שרוצה לעשות חומרה יתרה, ייקבל לפני תחילת השימוש בנוסחת חיים גם את הנוסח להסתייגות מעשיית פעולה אסורה שנעצרו נמצא בתחילת הדף ותבוא עליו ברכה נוספת.
סיכום בעניין הכשרות בקבלה של נוסחת חיים
אפילו אם אנחנו בטוחים ובצדק כי נוסחת חיים הכי טובה וכשרה, בכל זאת כאשר נקבל אותה נעשה את זה עם התנאי המקדים והמועיל, ובכזה אופן כאשר תנאי הזה יהיה מועיל למלואו, במאה אחוז.
היינו נקבל את נוסחת חיים, שמחברת אותנו לטוב, על ידי מילים אודות קבלתה ולא על ידי שום דבר נוסף שיכול לעקוב את התנאי! (ועל כפתורים לכאורה אין לחשוש וכל שכן במקרה כאשר מוצהר על הכשרות ויש סמני כשרות מובהקים. לכן זה לא מעקב. אבל כאמור מי שחושש, ייקבל נוסח הבא ולא יחשוש).
ולשם כך אדם לוקח את ההעתק שלו של הרישיון לשימוש בנוסחת חיים או מעלה אותו על גבי המסך. ואומר את המילים הרשומות על גבי הכפתור שמצוייר ברישיון:
"אני מקבל/ת על עצמי את האמור בסעיפים 1. ו-2. הנ"ל". וטוב (אבל לא חובה) אם לאחר אמירתו הוא גם ייגע בכפתור האמור לצורך האישור של הדברים שנאמרו.
לאור של כל הנ"ל זאת ניתן לדעתנו להבהיר בעניין של כשרות במקרה ספציפי של השימוש בנוסחת חיים לפי הרישיון בצורה כנ"ל (וכדלקמן):
בקבלת נוסחת חיים לפי הרישיון שטקסט שלו מובא כאן מתקיימים כל ההגבלות שביחד שמספיקות כדי להבטיח במאה אחוז שלא יהיה על ידי קבלת נוסחת חיים זאת שום חשש של חס וחלילה לעבוד עבודה זרה או להודות לה או להנות ממנה. וכן אין כל חשש לעשות כל פעולה אסורה על ידי קבלתה של נוסחת חיים זאת.
וזה מפני שקבלתה של נוסחת חיים היא על תנאי שהיא לא אסורה ומותרת לפי תורה למקבל אותה. ותנאי זה הוא מקדים והוא גם שולט בכל מאה אחוז של העניין קבלת הנוסחה ולרבות על כל הפעולה שתהיה נעשית באמצעותה. לצורך של קבלת נוסחת חיים לפי רישיון האמור לא נעשית שום פעולה אסורה. קבלתה מופעל על ידי מילים ותנאי עצמו הוא גם כן במילים, ומילים של תנאי מקדימים את המילים על קבלת הנוסחה. לכן קבלת הנוסחה לא הייתה נעשית לגבי המשתמש בה ואילו לא היית מתחילה אם זה לא היה לגביו בגדר של "לא אסור וגם מותר" לו לפי התורה. כי ברישיון כתוב: בתנאי שהיא לא אסורה וגם ומותרת לי לפי תורה, אני מקבל/ת (נוסחת חיים זאת). היינו אם אסור לו או לא מותר לו הוא פשוט לא מקבל אותה. ולכן זה לא כמו תנאי על עבודה זרה שהתנה ועבר כי עבד. אלא זה תנאי שמועיל כדי לא לעשות ואפילו לא להתחיל בכלל לעבוד אותה. וכל שכן אין איסור במקרה זה כאשר הוא לא רק שלא יודע בוודאות שזה חס וחלילה עבודה זרה, אלא להפך, מוצהר על ידי יצרן ובעלים, כי אין בכך עבודה זרה. ולא רק זה אלא גם מובהר כי היא לא מביאה כדי לעשות אפילו איסור קל של התורה.
ומובן, כי אם חס וחלילה הייתה מופעלת לפי נוסחת חיים לאחר קבלתה אפילו פעולה אחת של לעבוד עבודה זרה או להודות לה או להנות ממנה ואפילו מופעלת באמצעות נוסחת חיים פעולה שלא של עבודה זרה, אבל לא בגדר של "לא אסורה וגם מותרת" למקבל את נוסחת חיים, אז נוסחת חיים זאת גם לא הייתה "לא אסורה וגם מותרת" למקבל אותה. ולכן כאשר מקבלים את הנוסחה חיים לפי רישיון לשימוש בה, אז ממילא מקדימים על ידי תנאי, שמועיל במקרה ספציפי זה במאה אחוז, לא רק את קבלתה של נוסחת חיים עצמה אלא גם והעיקר את כל הפעולה שמופעלת באמצעות השימוש בנוסחה חיים.
כמה שאלות על כשרות של מכשירים נלווים.
אם תעלה על דעתך לשאול בעניין הלחיצה בכפתורים של מכשיר-רישיון הנ"ל, אם יש חשש בזה.
ראשית כל, כלל הוא שכל עוד לא ידוע על פעילותו של מכשיר מצד ע"ז אין כל מקום לאסור את השימוש בו ולא מצד דרכי האמורי, אבל אם שימושו היה מיוחד לע"ז ורוצים כעת לעשות בו שימוש לדברים אחרים אכן יש מקום לשאלה, הגם שאינה מעשית כלל וכלל.
(קל וחומר כאשר מובהר כאן על ידי יצרן ובעלים, כי רישיון זה נעשה על ידי יראה שמיים ולשם מצווה).
אבל היות ובאנו כאן לתת הסבר מקיף ולתרץ את הקושיות, נגיד שאם היה מקום לשאול לפחות לחומרה, אולי היינו שואלים:
- אם יש חשש לעבוד עבודה זרה על ידי הלחיצה בכפתורים שמצוירים במכשיר-רישיון לשימוש בנוסחת חיים, אם זה מכשיר למשהו ולא סתם ציור, בזמן כאשר הוא לא פעיל וגם לא רואים בו שום חיבור לשום דבר ולכן ולכאורה מצד עצמו הוא לא פעיל אלא מקסימום רק יכול לעזור להפעיל את התוכנה הנ"ל.
(שואלים על לא פעיל כי כאשר פעיל ועוזר להפעיל את התוכנה על ידי אישור קבלתה עם נגיעה בכפתור גדול או להפעיל את תוכנות עזר על ידי נגיעה בכפתורים קטנים, אז על זה כבר אין שאלה, כי על זה כבר הבהרנו שרק אם היא גם מותרת וגם לא אסורה לו לפי התורה רק אז תפעל לו ואם לא כן אז ממילא לא תפעל לו ואז כל נגיעה שלו בכפתורים מצויירים אלה היא לא יותר מנגיעה בכפתורים של מכשיר מכובה ולא מחובר).
- כאשר מכשיר כן פעיל, אם יש מאין דרכי אמורי בכך שנוגעים בכפתורים בלי לדעת איך טכנית מכשיר זה פועל ונהנים מתוצאות,
- אם יש עבירה כאשר אדם עושה כן,
- גם אם אין עבירה אם יש חשש
- גם אם אין עברה או חשש, מהיא דרך של שומר על נפשו.
לשם כך נבחן קודם מה היו התשובות אם היה לפחות לחומרה מקום לשאול על השימוש במכשירים גשמיים:
- אם יש חשש לעבוד עבודה זרה מלחיצה בכפתורים במכשיר כאשר הוא לא מופעל או לפחות וגם לא רואים בו שום חיבור לכוח מפעיל ולכאורה מצד עצמו הוא לא מחובר,
- כאשר מכשיר כן פעיל, אם יש מאין דרכי אמורי בכך שנוגעים בכפתורים בלי לדעת איך טכנית מכשיר זה פועל ונהנים מתוצאות,
- אם אין איסורים הנ"ל בפועל, אם יש עבירה כאשר אדם עושה כן,
- גם אם אין עבירה או חשש בזה מהיא דרך של שומר על נפשו.
כדי לבחון את זה, ניראה גם מה היא דרך עולם בזה בהתנהגות כשרה בדברים דומים. כי "אם לא נביאים הם אז בני נביאים".
(ולאחר מכן ניראה גם מה הם ההבדלים בין המכשירים (הלא אסורים) גשמיים אלה למכשיר-רישיון שלנו).
(לפני להתבונן בעניין, נבהיר כי אנחנו לא טוענים ששימוש במכשיר שנעשה על ידי גוי אסור. וכל שכן לא טוענים שחלילה מנהג בני ישראל כשרים יכול להיות לא נכון. אלא הפך, כאמור, אם לא נביאים הם אז בני נביאים, ולכן אם נוהגים לא לחשוש במכשירים בעניין של עבודה זרה אז נכון לא לחשוש. וכל הסבר כאן בנוגע למכשירים הוא בהגדרה של "ואם תעלה על דעתך לשאול".
ולהבדיל מהמכשיר שיוצר על ידי גוי (שגם עליו כאמור לכאורה לא חוששים), ברור כי אין לנו ספק שמותר להשתמש במכשיר-רישיון לשימוש בנוסחת חיים.
וכן כדי לא לתת הכשר לעצמנו, בכול זאת נבחן, אם יש חשש סביר לשימוש במכשירים מטעם של עבודה זרה ודרכי האמורי.
וכן כדי להבין איך זה שיש חובה להטביל את כלי שיוצר על ידי גוי, ומקפידים על זה מאוד. ולא חוששים מהמכשיר שיוצר על ידי גוי.
(כי גם אם זה מטעם אחר, שמבחינת עברה הרבה יותר קל, היה אולי מקום לשאול, שאם על טהרת כלים יוצרים על ידי גוי מקפידים לפני השימוש, אז איך על איסור של עבודה זרה על ידי השימוש במכשיר שיוצר על ידי גוי לא חוששים).
כי אם עובד עבודה זרה המציא עבודה זרה חדשה שהיא בכך שלוחצים בכפתורים 19 ו-21 של מכשיר לבישול ומבשלים את מה שניתן לבשל בתוכנות בישול 19 ו-21.
אז איך לא עוברים על האיסור כאשר לוחצים בכפתורים אלה?
וגם מכשיר עצמו לכאורה מוזר. מי שמע לפני כמה שנים על סיר עם תוכנות בישול. אז למה זה לא דרכי האמורי?
הרי לעומק דרכי אמורי זה לא רק להידמות בלבוש. אלא גם שימוש בסגולות לא מובנות כמו לאכול כבד של כלב לצורך רפואה מנשיכה של כלב וכד' כמו שהיה לאמורי. היינו התנהגות סגולית שהייתה להם בדברים לא מובנים. אז איך זה שלוחצים על כפתורים בלי להבין ונהנים מתוצאות זה לא יהיה לפחות לחשש מדרכי האמורי).
לדעתנו תשובות יהיו כדלקמן.
לגבי דרך עולם כשרה לגבי נגיעה בכפתורים, לכאורה לא שמענו עד היום על כל איסור לגעת בכפתורים של כל מכשיר שימושי שברשות האדם שלא ידוע עליו שמכשיר זה אסור לפי התורה (אלא סתם איזשהו מכשיר) ובלבד (ורק אם מכשיר זה מחובר לכוח המפעיל כגון חשמל וכו') שלחיצה על הכפתור לא תפעיל את המכשיר לפעולה מזיקה או/ו בצורה מזיקה.
ואין מקום להגיד שזה בגלל שמשתמש במכשיר כזה יודע איך כפתור עובד או איך כפתור או מכשיר פועל (ובמכשיר-רישיון שלנו הוא לא יודע). כי למעשה כל מכשיר קצת מורכב שאדם משתמש בו, ברוב המקרים הוא לא יודע איך הוא פועל אלא רק את מה מכשיר זה עושה. כגון טלפון, רם קול, מכונית, מיקרוגל ועוד. לרוב לא יודעים איך כל מכשיר כזה עובד. ואם מכשיר מורכב קצת יותר כמו למשל מסך בקופה של מכולת שזה מסך עם כפתורים שמצוירים בתמונה שעל גבי המסך. ואדם נוגע בהם על גבי מסך זכוכית קשיח (היינו אין כאן כל נגיע פיזית בתמונה) ומקבל תוצאה נדרשת (מעביר עם זה קניות, מקבל חשבון וכו'). יוצא כי גם לא יודעים איך מכשיר עובד וגם לא יודעים איך כפתורים פועלים. היינו יודעים מה הם עושים אבל לא יודעים טכנית איך זה עובד. אלא פשוט לוחצים בכפתורים מצוירים שבמסך של מכשיר זה במכולת בדומה ללחיצה בכפתורים של מכשיר-רישיון שלנו וכך מקבלים את התוצאות.
מה שכן מובן לנו זה שהכפתור ראשי (או יחיד) מפעיל את המכשיר. הכפתורים נוספים (אם יש כאלה) מפעילים פעולות נוספות. ומי שיתבונן קצת גם יבין שבמכשירים חשמליים שימושיים כפתור ראשי למעשה מחבר את החלק הפועל של המכשיר לחשמל - לאנרגיה - (כמו לדוגמה בקומקום החשמלי) או גם מחבר לחשמל וגם מפעיל את התוכנה האלקטרונית של אותו מכשיר, וכפתורים קטנים מפעילים תוכנות עזר שהם גם עוזרים להפעיל לפי מסלול הדרוש את החלקים הפעילים של אותו מכשיר (כמו לדוגמה במכונת כביסה) ואז המכשיר בהשפעה של החשמל (ושל התוכנה ראשית ותוכנות עזר) פועל את פעולתו.
זאת אומרת שכן משתמשים במכשירים רגילים (שלא מוכרז לגביהם שהם אסורים או לא מותרים לפי תורה אלא סתם מכשירים) בלי לחשוש שלא יודעים איך מכשירים אלה פועלים. וגם אם לא יודעים איך כפתור ראשי ושאר כפתורים שלהם פועלים. וגם אם מכשיר מורכב או יוצר לא על ידי יהודי שומר תורה ומצוות אלא על ידי לא יהודי שלא יודעים למה הוא עובד, לא חוששים ממכשיר עצמו או משימוש בו. וזה אפילו שכן מטבילים במקווה את החלקים של מכשיר שמהווים כלי (מכמה טעמים). ויש גם מתירים פשוט להשלים את יצירתו כגון לפרק תקע ולחבר חזרה על ידי יהודי (ואז אפילו לא להטביל חלקים שלו שהם כלי).
אבל אולי יש מקום להגיד שגם אם לא יודעים איך מכשיר עובד או כפתורים פועלים, אז לא חוששים מכוח של זה שבמכשירים אלה כבר מוכרים לנו. ואם היה לא מוכר, הייתה חובה לשאול עליו לפני להפעיל, אם אין חשש מעבודה זרה על ידי השימוש בו. אבל מה שבנוגע לחשש מעבודה זרה מה עוזר אם מכשיר חדש או ישן, מוכר או לא מוכר. אם גוי עשה אותו לשם עבודה זרה, אז הפך הוא הדבר - כמה שיותר השתמשו בו (אם היה זה אסור מחשש) הייתה עברה יותר גדולה. ואין כן. מ אלא דרך עולם היא של בני ישראל כשרים שמשתמשים במכשיר שיוצר על ידי גוי ולא חוששים.
וניתן ללמוד מהנ"ל כי אי ידיעה מי (ולדן מה) יצר אותו ואיך טכנית מכשיר כולו עובד או/ו אי ידיעה איך טכנית כפתורים שלו מפעילים אותו לא מביאיות לחשש לא מעבודה זרה ולא מדריכי האמורי. ולא מכל איסור אחר. וזה שמכשיר מוכר או לא מוכר זה לא כול כך (אם בכלל) עוזר מזה שלא יודעים מי ולשם מה עשה אותו.
ומטפלים בנוגע לדברים שבתוכו שהם כלי, מטעם להעביר כלי לקדושת ישראל (ואולי עוד טעמים). אבל לא חוששים משימוש בו ומנגיעה בכפתורים גם אם לא יודעים איך הוא עובד. ולא ניכנס יותר ממה שכבר אמרנו לטעמים של זה כי לא זה היה סיבה לנושא של האמור כאן, אלא נסתמך על זה שכך נוהגים בני נביאים. וייצוין כי גם לא שמענו על אחד ממחמירים שהיה מכחיש הנהגה זאת.
מזה רואים שלכאורה לא נוהגים לחשוש לא מעבודה זרה ולא מדרכי אמורי כאשר משתמשים במכשיר שימושי שלא ידוע כאסור לפי תורה. וזה בלי לדעת איך הוא פועל. ובלי לדעת מי הרכיב אותו. ופשיטה כי אין עברה בשימוש.
אבל ייתכן כי שומר את נפשו יחשוש בכל זאת להטביל חלקים שהם כלי ולא רק על גמר יצירתו.
ולא ניראה לנו כי גם השומר את נפשו יתנהג לחשוש על זה מי יצר אותו או שלא יודע איך הוא עובד לעניין של עבודה זרה או של דרכי אמורי.
ובנוגע למכשיר-רישיון לשימוש בנוסחת חיים.
ראשית כל הלחיצה בכפתור ראשי ובכל כפתור נוסף שמצויר במכשיר-רישיון לשימוש בנוסחת חיים מועילים רק מכוח של זה שהמשתמש בנוסחה קיבל אותה. כי אם סתם ייגע בכפתורים מצויירים ברישיון למה זה יועיל? וכך גם עולה מהוראות היצרן.
וגם שכמובן מדובר בהנ"ל על הפעלה של כל מכשיר בצורה שלא מזיקה, לא יצא מקרה של מכשיר-הרישיון, שאיתו מאשרים קבלת נוסחת חיים ומפעילים תוכניות עזר שלה, מן הכלל של מכשיר שמשתמשים בו בצורה לא מזיקה. כי אם הנוסחה הייתה חס וחלילה מזיקה למשתמש בה אז איך היה לא אסור וגם מותר לו לקבל אותה? לכן אם קיבל ומאושרת קבלתו (לפי תנאי הנ"ל) אז לא מזיקה לו. ואם חס וחלילה מזיקה לו, אז בגלל התנאי לא תהיה מאושרת קבלתו ויוצא כי לא קיבל. ואם לא קיבל, יהיה הרישיון אפילו פחות ממכשיר שלא מחובר לחשמל.
וכן אם היא לא מזיקה לו אבל מטעם אחר אסורה לו או לא מותרת לו לפי התורה גם אז לא קיבל כלום. ואז רישיון זה כאמור אפילו פחות מהמכשיר שלא מחובר לחשמל.
ואם זה כן מותר ולכן קיבל, אז כמו משתמש במכשיר מותר בלי לדעת איך כולו פועל ואיך פועלים כל הכפתורים שלו.
ואם תגיד כי לגבי מכשירים הנ"ל לא חוששים ממכשיר ומכפתורים רק בגלל שמכשיר עצמו מוכר, כבר הבהרנו כי לא כן הוא הדבר.
ויש היתר לשימוש בו גם אם לא יודעים על ידי מי ולשם מה נעשה. פשוט אין בזה כדי לעקב את השימוש.
ועוד, יש במקרה שלנו כמה קל וחומר להיתר:
- אם במכשיר גשמי לא אוסרים שימוש גם אם לא יודעים על יצרן ומטרתו ביצירת המכשיר קל וחומר אין לחשוש על דיגיטלי. שגם אם יש בו גשמי מכל מקום לא כמו גשמי דיגיטלי,
- ידוע על מכשיר-רישיון ולמי שלא ידוע אז מוצהר כאן כי נעשה על ידי יהודי ייראה שמיים ולפי הלכה אין לחשוש על יצירתו של יהודי בעניין של עשיה לשם עבודה זרה.
ועד כמה קל וחומר נוספים אם משתמשים לשם רפואה, אבל ניתן להסתפק כבר בהקשה למכשיר גשמי ומקל וחומר הנ"ל. וגם אם משתמשים לא לרפואה.
ויוצא שכל מה שהיה כדי להתיר מכשיר רגיל יש לכאורה גם כאן כדי להתיר. ועוד יש כמה של קל וחומר כדי להתיר.
ולכן אם לא חוששים משימוש במכשיר רגיל ובכפתורים שלו שלא יודעים מי ולשם מה יצר ואיך פעולים אז בוודאי לא חוששים משימוש במכשיר-רישיון לא מעבודה זרה ולא מדריכי האמורי ולא מעברה.
לכן בקבלה של נוסחת חיים לפי מכשיר-רישיון שתוכנו (בעברית) צוטט למעלה וקובץ עם דוגמתו (בכמה שפות) מובא למטה ובכל לחיצה בכל כפתור שמצויר ברישיון זה אין חובה לחשוש על לעבור חס וחלילה על איסור של עבודה זרה.
ואם תרצה להגיד שניתן להקיש בעניין של לא לחשוש מעבודה זרה בלי קשר אם המכשיר מוכר או לא מוכר, גם אם לא יודעים על יצרן שלא עע"ז. אבל אין לכאורה להקיש בעניין דרכי אמורי כי בזה כן חשוב מכירים את המכשיר ופעולתו או לא מכירים.
יש לדחות את זה ולהגיד כי הפך הדבר וכמו שלא חוששים מדרכי אמורי שם כי מכשיר הוא דבר מדעי וחזקה עליו שלא עשה פעולתו עקב סגולה לא מובנת אלא עושה זאת עקב המצאה מדעית מסויימת שפשוט לא ידועים פרטיה למשתמש.
כך גם לגבי מכשיר-רישיון ופעולתו, אין בשימוש בו מחשש לדרכי אמורי כי מובהר בהוראות השימוש למה ואיך להפעיל כל פעולת עזר על ידי כפתור שבהתאם.
והוא עוזר בהתאם לאמור בתוכנה שכתובה בהגיון מדעי. ולכן זה לא דרכי אמורי.
ועוד יש להוסיף כי עוד לא שמענו כי בהפעלה של כל מכשיר חשמלי יש דרכי אמורי או אפילו מאין דרכי אמורי. וזה אפילו אם לא רואים את החשמל. וכן הוא לגבי מכשיר-הרישיון שמאפשר הפעלה של תוכניות עזר של נוסחת חיים. לא רואים אבל מסתמכים על כך שזה תוכנה ועל זה שידוע שכך זה עובד.
וגם לא ידוע לנו שהייתה לאמורי נוסחת חיים.
מכל זה היינו אומרים כי לדעתנו אין כאן שום חשש מדריכי האמורי.
ובנוגע לכך אם יש כל עבירה בשימוש במכשיר-רישיון יש להגיד, כי היות ושימוש במכשיר הוא או לצורך אישור של הפעלת הנוסחה על ידי מילים כנ"ל או/ו להפעלה של תוכניות עזר נוספים לנוסחה. והנוסחה מתחילה לפעול רק אם גם לא אסורה וגם מותרת לפי התורה למשתמש בה, וגם משתמשים בה לצורך ממצווה, ועוד כניראה בזה גם ניתן להקיש להנ"ל בעניין מכשירים רגילים שאין כל עברה בשימוש בהם כי אחרת איך היו כל עם ישראל משתמשים, - אין לדעתנו אפשרות לעבור בזה על כל איסור אחר של התורה.
כי אם משתמשים במכשיר-רישיון זה לצורך השימוש בתוכנה אז כבר הבהרנו שבתוכנה אין מקום לכל עברה. ואם היא לא הופעלה, אז זה כאמור פחות מלגעת בכפתורים של מכשיר חשמלי שלא מחובר לחשמל.
וגם נוגע בכפתורים כדי לעבוד עם תוכנה כשרה.
לכן לא ניראה כי יש חשש לכול עברה.
וכן כל זה גם לגבי המכשיר (שמפורט לגביו בהוראות השימוש) שמגלה את האנרגיה החיובית לחיזוק הבריאות והרפואה. וכול שכן לגבי תוכניות עזר.
כי כולם בלי לצאת מן הכלל מופעלים על ידי התוכנה שמופעלת ופועלת לגבי כל משתמש בה רק במה שזה גם לא אסור וגם מותר לו לפי התורה.
ייצוין כי גם בלי הסבר הנ"ל בנוגע למכשירים, לענ"ד לא חייבים לחשוש בשימוש במכשיר-רישיון הנ"ל לא מעבודה זרה ולא מדרכי האמורי ולא משום עבירה אחרת.
לסיכום
לאור כל הנ"ל, בשימוש בנוסחת חיים שלנו או במכשיר-רישיון הנ"ל לשימוש בה ובמכשיר לגילוי אנרגיה חיובית שמופעל באמצעותם אין לענ"ד כל חשש מעבודה זרה או מדרכי האמורי או מכול עבירה שבתורה.
אלה יש כאן תוספת גדולה של הברכה שנובעת מן התורה, - לחיים עוד יותר בריאים, טובים ומאושרים באושר של התורה והקדושה.
למחמירים
מי שירצה להחמיר עוד, יכול להגיד לגבי כל פעולתו לפי הנוסחה, על קבלתו של הנוסח להסתייגות מעשייה של פעולה אסורה, כדלקמן. וכך יגן על עצמו גם לחומרה מכל חשש של עברה אפילו הכי קלה כתוצאה משימוש בנוסחה (אף כי לא קיימת).
היינו, ככה יגיד:
אני מקבל/ת על עצמי את הנוסח להסתייגות מעשייה של פעולה אסורה, שההעתק שלו נמצא כאן לפניי.
נוסח להסתייגות מעשייה של פעולה אסורה
בלי לקשר בין מוזכר למוזכר במשפט זה על ידי הזכרתם במשפט זה (אבל בלי לשלול או לאשר בכך את כל קשר בין מוזכר למוזכר במשפט זה לא על ידי הזכרתם במשפט זה), הרני מקבל/ת מראש (וכל עוד ולא אבטלה בדיבור ובכוונה לבטלה תהיה קבלתי זאת בתוקף גם אם לא אזכור בה), כי כל פעולתי שתהיה בעניין של שימוש בנוסחת חיים לרבות העתקה של רישיון לשימוש בה, כל קבלתי של נוסחת חיים שאקבל, כל נגיעתי או/ו לחיצתי בכל כפתור שברישיון לשימוש בנוסחת חיים שאגע או/ו אלחץ בו וכל פעולה נוספת שאעשה לקיום של כל הוראה לשימוש בנוסחת חיים אמורה הן הוראה כתובה על ידי יצרן שלה הן הוראה של כל מדריך לשימוש בה הן כאשר אקיים כל הוראה כזאת נכון הן כאשר אקיים אותה לא נכון וכן כל פעולתי נוספת בעניין השימוש שלי בנוסחת חיים אמורה, היא לא פעולה (פעולה היינו בעניין האמור כאן לרבות קבלתי של הנוסחה, נגיעתי או/ו לחיצתי בכפתור שברישיון לשימוש בה או כל פעולתי אחרת בעניין השימוש בה) בעלמא שאין בה ואחריה כלום (אין בה ואחריה כלום היינו אין בה או/ו כתוצאה ממנה כל פעולה (לרבות רוחנית), כוונה, הסכמה והודעה או כל דבר גשמי או רוחני אחר) אך ורק כאשר גם היא (פעולתי אמורה) מצד עצמה תהיה לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה וגם כל תוצאה שלה תהיה לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה. וכן גם לגבי כל קבלתי של נוסחת חיים אמורה ו/או פעולתי לפיה שלא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה אין בכל קבלתי או/ו פעולתי כזאת כל דבר או/ו עניין שהתורה לא אוסרת וגם מתירה לעשות אבל ככלל ממליצה שלא לעשות.
מובהר כי בקבלתי של האמור לעיל אין עילה כדי לתת רשות לכל אדם או/ו גוף משפטי אחר לכל דרישה עתידית אלי בגין הקבלה ממני של כל טובת הנאה (בשבילו או/ו בשביל אחרים) בניגוד להסכמתי. אולם זה לא אומר שאני לא מסכים/ה עם מה שכתוב באזהרות ובתנאיי השימוש בנוסחת חיים שבדף הזה בזמן של קבלתי זאת של נוסחה זאת.
